פרק 12 – את חייבת את זה לעצמך

למה את מחכה?

את חייבת את זה עצמך. גם אתה. אתה מביט עכשיו על הכרס שכל חודש שנדמה שגדלה עוד טיפה וקצוות החגורה מתרחקות עוד אחת מהשנייה. את מחליטה ש"מהיום" או מ"מחר" ואז את חוזרת לתוכניות דיאטה שכבר יישמת בעבר – לא לאכול אחרי שש בערב, לא לאכול פחמימות, שבוע ראשון רק נוזלים, אולי לקחת את הורמון ההנקה, לרדת אל מתחת ל-1,000 קלוריות, לספור נקודות..

את בטוחה שאין יותר מה ללמד אותך על דיאטה. את בעצם יכולה ללמד. אין שיטות שלא ניסית.

או שאתה אומר לעצמך שקבוצות דיאטה זה לנשים, כל הברברת הזו על אוכל וחשקים.

ואולי אתם שניכם חושבים – אני רק צריך או צריכה לסגור את הפה.

אבל עובר עוד שבוע ושוב לא הצלחתם.

או שהתמדתם חודש ואז נשברתם כשיצאתם לבירה עם חברים והיתה קערית בוטנים ליד או במעדה האיטלקית החדשה השווה שפתחו זה מכבר ממש מתחת לשכונה, או בקינוח הנוסף – כי מותר רק עכשיו.

אתה צריך עזרה

מדעי התזונה זה משהו שלומדים. ותרשי לי להיות רגע בוטה – את לא יודעת. את לא יודעת מספיק. ואתה תרשה לי להציע לך  – אתה צריך עזרה.

אתם תלמדו להכניס את הדיאטה לחייכם כדרך חיים. לאזן את עצמכם. למצוא זמן לספורט למרות הילדים, שעות העבודה הארוכות והתחביבים האחרים.

דרך יומן האכילה תלמדו לראות מה באמת אתם אוכלים, ותופתעו לראות שזה לא כמה שחשבתם. תלמדו לחשוב בשפה של אבות מזון ולהרכיב לעצמכם ארוחות, גם בחוץ, שמזינות אתכם ומוקירות את הגוף שלכם.

ואתם תרדו.

תני לזה סיכוי

מה אכפת לך לנסות? הרי ניסית כ"כ הרבה שיטות והן לא נשמרו. לא מוכרים פה קסמים. אומר לך עכשיו – תצטרכי לעבוד קשה, ותבואי רק כשאת מוכנה. אבל גם אם את בחצי הדרך לשם – תירשמי. כי דווקא המסגרת יכול שתכניס אותך לתוך המחויבות.

והתוצאות לא תאחרנה להגיע ואז כבר תהא עמוק בתוך מעגל ההצלחה, נהנה להביט על עצמך במראה ומאיך שהבגדים יושבים עליך.

כן, זה לא "פוליטקלי קורקט" בימים אלו של "לקבל את עצמינו כמו שאנחנו" לבוא ולדחוק בכם להיכנס למסגרת של דיאטה. אני אומרת שתבואו רק אם זה בשביל עצמכם ואני אומרת עוד שתבואו מתוך אהבה עצמית וכבוד לגופכם. מגיע לו יותר.

מגיע לגוף שלכם יותר. מגיע לו להיות גמיש וקליל ובכושר ולקבל אוכל מזין ולא ג'אנק. הוא עוזר לכם כל יום וכל בוקר – אז למה שלא תגמלו לו בחזרה?

והתוצאות

יחד עם שון והדר השלתי מעליי סך של כ-5 ק"ג. אבל לא סתם 5 ק"ג – כאלו איכותיים המתבטאים בדיוק רב בירידה באחוז השומן ובירידה בהיקפים. היקף הישבן הצטמצם ב-10 ס"מ וכך גם הבטן. הפרופורציות נשמרו ופשוט הגוף כולו התכנס פנימה. בהתחלה ניכרה ירידה בעיקר במותניים ובידיים – מקומות שבהם אני רזה ממילא, אך מהר מאוד כל שינוי הלך קודם כל לפלג הגוף התחתון, ומסתבר שזהו מהלך טבעי לירידה במשקל של נשים. מה שאומר – שאסור להתייאש וחשוב להתמיד (!!) ותדעו שאם בכנות עם עצמכן בחדרי-חדרים, אתן יכולות להישיר מבט ולומר ששמרתן – אזי התוצאות בסוף תגענה.

שלושה שבועות מתום הסדנא והמשקל הביתי מראה מינוס קילו וחצי נוספים.

וזה הנתון החשוב ביותר בעיני – הרי לא נישאר תחת מסגרת לנצח. סדנא טובה היא כזו שהשפעתה תמשיך גם לאחר סיומה. בעיני, הכלים שקיבלתי, התובנות, השינוי המנטלי שעשיתי עם עצמי – ישארו עמי מעתה ואילך. נכון, אני צופה שפה ושם תהיינה חריגות מתפריט – אבל זהו משהו שהסכמתי עם עצמי –שעל-מנת לרוץ למרחקים ארוכים אני מלכתחילה מוותרת על דיאטה קיצונית עם תוצאות מיידיות, אבל נשארת עם השפעה ארוכת-טווח.

יחד עם שון והדר הרכבנו לי תפריט שמתחשב בסדר היום שלי, באילוצים, באהבות ובחולשות. משהו שאני יכולה לחתום עליו.

שלושה שבועות אחרי,  להמשיך להתאמן ולהמשיך לרדת – זו הצלחה בעיני.

(נו, אז למה את מחכה? סדנא חדשה נפתחת ממש או-טו-טו).

לפרטים על הסדנאות הבאות אפשר ליצור קשר ישירות עם הקליניקה של ד"ר שון פורטל בטלפון: 052-7334444 או באימייל: Info@s-portal.co.il

---

פרק 11 – זה (גם) ספורט

קפה בלי מאפה

המפגש האחרון של הסדנא היה "1:1" עם שון. כפי שכתבתי כאן בעבר – המרכז עובד בשיטת ה-PNA – פיסיולוגיה, תזונה ומודעות. גם אנשים שלא ראו עצמם כספורטאים בחלומות המחמיאים ביותר, נדבקים בשכנוע והתלהבות של שון ומוצאים עצמם מהר מאוד מזיעים על מכשיר הריצה.

דיברנו קצת על הא-ודא – כמה רחוק אני מוכנה ללכת, כמה מאמץ אני מוכנה להשקיע, ומה הציפיות שלי להמשך – אצל שון זו מתמטיקה פשוטה. הגישה הפסיכולוגית של הדר מחד והגישה "התכלסית" של שון מאידך, משלימות ועוטפות זו את זו. עם הדר מעבדים את הרגשות הנלוות לאכילה ולוויתור, מזהים את הסיטואציות בהן פתאום נוצר לנו "החור" בבטן שמשווע לפחמימה, מתירים את הקשר בין הלך הרוח לצלחת. עם שון מבינים ובונים תכנית "תכלסית" הכוללת אימונים. פתאום ההבנה על תהליך השריפה עצמו, על המחיר של אותם ביסים שמחוץ לתפריט.והכי חשוב, איך הופכים את כל זה למשהו מציאותי, שניתן להתמיד בו, שהוא נוח, שכולל את הקפריזות והסטיות – כי כשחושבים על זה, החיים האלו די מפריעים לדיאטה… אז איך משלבים?

שני התהליכים חשובים וכשהם באים יחד – זהו מתכון להצלחה.

שיחה עם שון על ספורט לפני שלושה חודשים כנראה שלא היתה תופסת אותי מוכנה. הייתי צריכה לעבור דרך עם עצמי ולחזות בתוצאות הלכה-למעשה לפני הקפיצה הבאה.

לעשות

מאז הסדנא הגדלתי אט-אט את האימונים ואת ההתחייבות שלי לשלוש פעמים בשבוע, הליכה מהירה ולעתים ריצה של 55 דקות עד שעה ועשרים (תלוי כמה ריצה ומאמץ היו באימון). הכושר שלי השתפר. הדופק שלי ירד ל-64 במנוחה. אני מרגישה נמרצת יותר ותחושת המסוגלות משפיעה על כל הרבדים בחיי.

שבוע אחרי הפגישה עם שון אני מגדילה לעשות ויוצאת להתאמן ברבע לשש בבוקר. משהו שחשבתי שאין סיכוי שיקרה אצלי. הוא לא אמר לי שזה מה שצריך לעשות, אבל משהו זז באותה שיחה והביא אותי לצאת עוד קצת מאזור הנוחות שלי. בהתחלה רק בסוף-שבוע, כשאני יודעת שהמיטה מחכה לי לחזור אליה אח"כ, אם רק ארצה בכך –  ולפני שבוע היה זה כבר ביום חול (!!). הימים היו חמים והאימון בלילה התרחק ואז גמלה בי ההחלטה להקדים את הכל ולסמן את ה"וי" כשיתר היום משוחרר ממחשבות וייסורי מצפון. עשיתי גם את זה.

אז למה זה כ"כ חשוב

שון עורך חישובים של משקל, מאמץ ומשך האימון ומגיע למסקנה שהאימונים שלי מקנים לי תוספת של "כ-167 קלוריות בלבד" ביום, כתוספת או כשריפה נוספת בהנחה שהתפריט לא גדל.

אם כבר במתמטיקה עסקינן –עם  שריפת כל 7000 קלוריות נאבד קילו שומן (תתעודדו בהתחלה אפילו על כל 4000 נאבד קילו). כלומר כדי לרדת קילו יש לשרוף 7,000 קלוריות ואנו רואים שהשריפה הנוספת היומית לכאורה בטלה בששים. אז למה להתאמץ בכלל?

80% זה תזונה מאוזנת, זה לאכול נכון ובזמן ובמינון המתאים לקצב הגוף, למשקל ופרמטרים נוספים. רק 20% קשור לפעילות גופנית. פעילות גופנית ללא שינוי בהרגלי האכילה לא תביא לתוצאות במיוחד כשהכושר לא גבוה ולא מסוגלים לשרוף הרבה באימון. אז למה זה חשוב?

או. טוב ששאלתם. כי בעוד כמה זמן כבר לא נרצה להיות בדיאטה הדוקה. נרצה לשחרר קצת את החבל. כבר לא נהיה ב"סטייט-אוף-מינד" של איבוד משקל אלא במקום שרוצה לשמור על הקיים. לתחזק. לעצב עוד קצת ותחזוקה זו עבודה קשה. מי שהתאמן בשלבים מוקדמים – גופו שורף יותר במצב מנוחה – ולכן יהיה לו קל יותר לשמור על המשקל.

זאת ועוד, בכל פעם הגוף שלנו מתרגל לעומס מסוים שלמחרת נהיה שגרה, השיפור נובע גם מכך שהגוף קל יותר. במהלך הדיאטה העומס גדל לאט-לאט ובקו הסיום אנו בשיאנו. חשוב להדגיש שפעילות גופנית היא דרך חיים ולא מסתיימת לאחר הגעה למשקל היעד. להיפך. עכשיו השמירה תעשה בעיקר דרך פעילות גופנית (בהנחה שהרגלי תזונה נשמרים).

אז אם אתם פוגשים אותי על הכביש בין בצרה לבני-ציון, יחד עם רוכבי האופניים, עם מכנסי אדידס חדשים שקניתי במידה קטנה יותר מבעבר, תעצרו להגיד שלום – ואולי אפילו תצטרפו J