חופשה למטיבי לסת.

והיום:

מה אוכלים בבית מלון?

״דש משוקה״

בשבועות האחרונים אין יום שאני לא מייעץ לפחות לכמה לקוחות ביום איך להתמודד עם בחירות המזון בחופשה. יש שלא רוצים בכלל לחשוב על זה (להלן המשחררים) ויש שרוצים לדעת כמה פעמים בשבוע הם יכולים להרשות לעצמם פיצה, קינוחים ואלכוהול (להלן השולטים).

אם תשאלו אותי אני לא יכול להתחייב שהשולטים תמיד יותר רזים ובריאים על אף שנשמע כערובה להרזיה או מינימום פוליסת ביטוח (להלן שוקה).

מבט חטוף על הנופש הממוצע,  המכתת רגליו (כי לשרוף קלוריות צריך), מראה צלחות מלאות בגובה רב ובינוני, נערמות על השולחנות.

ראיתי גבר צנום מעמיס קור-אסון שקדים ענק או שניים וגלידה וניל – היא כנראה ממיסה שומנים (מעל 2500 קלוריות למנה!!!).

ומנגד אישה מאותגרת משקל דולה ירקות ומרכיבה סלט ואוכלת מ(ה)רק. ידעתי שזה משמין!!

ואם נהיה רציניים, החיים מלאי צמתים, ואנו רק נהגים. אפשר להגיע לאותו מקום בכמה דרכים.

יש שיעדיפו לומר שבשפע של המלון אי אפשר לעשות דיאטה, ואני אומר שדווקא בגלל השפע קל יותר לאכול בריא. מתי באמצע השבוע יש לכם מבחר גדול כזה של ירקות חתוכים טרים או קלויים, דגנים מבושלים, דגים ותבשילים. ואם תתעקשו אז גם פינה דיאטטית? יום אחד אפשר להחליט שמתפנקים בקינוחים ויום אחר ביותר מהעיקריות. למה הכל צריך להיות באותה ארוחה ושלוש פעמים ביום?

אה כן! כי הכל כלול!

 קחו אותי למשל, חופשה במלון במרכז הארץ, עם הילדים, ועוד שבט חברים על טפהם.

אני החלטתי לקום לאימון בוקר, להשקיע בארוחת בראנצ מפוארת, אחר כך יוצאים לטייל (הרבה) עם הילדים, ומתכנסים לארוחת ערב מוקדמת שווה עם שלוש מנות.

בין לבין חשוב תמיד שיהיו עלינו בקבוקי מים וכדאי גם פירות וירקות חתוכים לא תאמינו כמה פעמים זה יעצור אתכם מלפרק ג׳אנק מזדמן. אז יאללא, אצא לי השוקה (-;

 

פוסט הבא- מה אוכלים הילדים בחופשה?

מים רבים זרמו בירדן

אם יכולתי להחזיר את הגלגל לאחור ישנם שלושה דברים שהייתי רוצה שיקרו דווקא בתקופת ילדותי. לגדל כלב, לדבר אנגלית שפת אם ולשחות בקבוצת שחיה. המשותף לשלושתם הוא שככל שנחשפים אליהם בגיל צעיר יותר כך הלמידה קלה יותר. אף הפעם לא מאוחר מכדי ללמוד אבל כאן נכנסת השאלה לאן אתה שואף להגיע?

בתור ילדה מאד אהבתי לשחות וביליתי בבריכה לעיתים קרובות. אף פעם לא שחיתי בקבוצה מסודרת. לא פעם אמרו להורים שלי שיש לי פוטנציאל ושכדאי שאצטרף לקבוצת שחיה בקאנטרי. אני העדפתי לשחק כדורסל. אחרי 12 שנים כשהתחלתי להתאמן בטריאתלון קצת הצטערתי על כך. שחיה זה לא דבר ששוכחים אך לטכניקה יש השפעה ניכרת על ההתקדמות בהמשך. בדיעבד, כנראה שהייתי צריכה להסתובב עם פולי (מצוף המונח בין הרגליים במטרה לבודד עבודת הידיים) בין הרגליים במקום עם כדור כתום ביד.

בתקופת האימונים הראשונה השחיה היתה עקב אכילס שלי מבין שלושת התחומים. הפער בינהם היה כה גדול עד כדי שהצטרפתי לקבוצת שחיה בה כל אחד מהשחיינים היה מחצית מגילי וביליתי במים 5 פעמים בשבוע. לא קל. לשפר יכולת שחיה בגיל מבוגר זה תהליך ארוך ומייגע. בהתחלה לא נהנתי ואפילו די סבלתי. עם הזמן ראיתי גרף שיפור והצלחתי להנות במידה מסויימת. מים רבים זרמו מאז בירדן (תרתי משמע) ובתקופת האימונים השניה נראה שהכל עומד להתחיל מהתחלה. רק שהפעם אני כבר יודעת כמה זה קשה לשפר כל שניה במאה מטר חתירה.

אימון שחיה בשבילי זו התמודדות מנטלית יותר מאשר פיזית. לא משנה אם מדובר באימון טכניקה, טמפו או נפח. אימון שחיה זה אימון שחיה.

באופן כללי אני מאד מאמינה בלשפר את החולשות ולא רק לשים דגש על החוזקות. זה נכון שהשחיה מהווה חלק קטן בתחרות אך עדיין יש לה השפעה על התוצאה הסופית.

אחרי שהשלתי מגופי11 ק"ג הגיע הזמן להכנס למים ולהתחיל לעבוד. הבגד ים מלפני 4 שנים סוף סוף עולה עלי אבל לרגל המאורע קניתי אחד חדש. חודש אוגוסט היה עיתוי מצוין מהרבה בחינות. הקבוצה היתה בתקופת המעבר אחרי תחרויות איש הברזל של הקיץ ועיקר הדגש היה על טכניקה. שני אימוני שחיה בשבוע. כניסה רכה. לאט לאט דברים התחילו להתחבר ותחושת המים נעשתה מוכרת.

 

בסוף החודש התקיימה סדנת מים פתוחים (מקור מים פתוח כגון ים, אגם וכדומה) בשדות ים. האימון "האהוב עלי” בלשון המעטה. במהלך העונה רוב אימוני השחייה מתבצעים בבריכה בעוד שהתחרות עצמה מתקיימת בים. לרובנו יש פער בין יכולת השחיה בבריכה לבין יכולת השחיה במים פתוחים ולכן חשוב לקיים גם אימונים כאלה. בדרך לאימון היו לי פרפרים בבטן וקיוויתי שהים יהיה נוח. הים היה קצת גבוה וזה לא מנע מאיתנו להכנס פנימה ולתרגל זינוק, ניווט, דראפטינג (שחיה בדבוקה) וחוזר חלילה. שלושה אלמנטים משמעותיים בתחרות. אני מודה שלא כל כך ידעתי איך לאכול את האימון הזה. שלא לדבר על לאכול באימון עצמו. בכל זאת הפעם האחרונה ששחיתי בים היתה די מזמן וכל גל העיף אותי כמעט עד החוף. העיקר שעבר. באימון הבא יהיה יותר טוב. כמו כל דבר זה לוקח זמן עד שמתרגלים.

אימוני השחיה נתנו לי עוד מוטיבציה להמשיך לחדד את המשקל והתוצאות בהתאם. אחרי חודש של 17 שעות אימון שבועיות כבר הורדתי 14.3 ק"ג, 16.9% שומן, 24 ס"מ בהיקף המותן ו 13 ס"מ בהיקף האגן. זהו, הקיץ נגמר. סיימתי לעבוד. עכשיו אפשר להתרכז בדבר האמיתי. חופשה קצרה בטוסקנה וחוזרים…